רש"י על חולין ב׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ב׳ ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ב׳ ע״ב:ח׳ »

6 אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: הָכִי קָתָנֵי – הַכֹּל שׁוֹחֲטִין, וַאֲפִילּוּ טָמֵא בְּחוּלִּין. טָמֵא בְּחוּלִּין מַאי לְמֵימְרָא? בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וְקָסָבַר: חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ.

פירוש רש"י על חולין ב׳ ב:ו׳

6 הכי קתני - לכתחלה ודיעבד דמתניתין הכל שוחטין לכתחלה לאתויי טמא בחולין:

7 פשיטא - דהא לא הוזהרו ישראל על טהרת חוליהן:

8 שנעשו על טהרת קדש - דקבל עליה לאכול בטהרת קדש שרוצה להרגיל עצמו בטהרת קדשים שאם יאכל שלמים או תודה יהא בקי בשמירתן:

9 כקדש דמו - וחייב להבדל מדרבנן מכל טומאות הפוסלות בהן ואפילו הכי שחיט טמא לכתחלה ובסכין ארוכה כדמפרש:

« רש"י על חולין ב׳ ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ב׳ ע״ב:ח׳ »